בשנת 1492הגיעו האירופאים ליבשת אמריקה וגילו את נפלאות הטבק.
מה שהיה אקט טקסי או משפחתי בעיקרו הפך לאט לאט לתעשייה משגשגת.
למעשה, מדינות כמו קובה, ניקרגואה, הונדורס והרפובליקה הדומיניקנית מחשיבות את תעשיית הטבק (שהולך ברובו לתעשיית הסיגרים) כמקור הפרנסה העיקרי של התושבים.
עוד נתון שיפתיע מעט מהקוראים שלנו הוא שבמאה ה19 עישון סיגרים היה נפוץ יותר מעישון סיגריות.
ב1959 עלה פידל קאסטרו לשלטון בקובה. רוברט קנדי, נשיא ארצות הברית היה מודאג.
הוא העיר את העוזר שלו באמצע הלילה ושאל אותו כמה סיגרים יש להם במלאי.
העוזר שלא ידע את התשובה גמגם משהו.
"תדאג שיהיו כאן לפחות 1000 סיגרים עד הבוקר".
העוזר הצליח להשיג 11,000 סיגרים קובנים משובחים.
רוחו של קנדי נחה והוא חתם על האמברגו נגד קובה.
למרות שהעולם הולך קדימה והטכנולוגיה משתלטת על רוב התעשיות, תעשיית הסיגרים עדיין נחשבת לאומנות של ממש. מגלגלי הסיגרים(הטורסדורים) לומדים את אומנות הגלגול ועובדים במפעלים השונים.
נכון שיש לא מעט חברות שמייצרות סיגרים בעזרת מכונות ואולם עד היום הכיתוב Totalmente a mano(מיוצר על ידי אדם) מעטר את חבילות הסיגרים היוקרתיות ונחשבות לסמל איכות.
Comments