.png)
.png)
שלום וברוכים הבאים לעוד פוסט על עולמם הייחודי של הסיגרים.
כחלק מהשירות שאנו, בויה קלרה, נותנים אנו מעבירים גם ערבי הדרכה למעשנים מתחילים וגם לוותיקים יותר. כאנשים שתרבות הסיגרים היא נר לרגליהם חשוב לנו להעביר את הידע שלנו בצורה הנגישה והטובה ביותר לכלל הלקוחות שלנו.
בפוסט הזה נעביר הדרכה כללית מאוד על עישון סיגר. כמובן שהדרך הטובה ביותר לקרוא את הפוסט הוא כאשר יש לכם כבר סיגר ואתם יכולים לעשן תוך כדי קריאה
( כוס של משקה אהוב לא תזיק!).
ובכן, ראשית נתחיל מחוויית העישון עצמה.
בסיגר, בניגוד לסיגריות, חוויות העישון היא לא מצריכת הניקוטין(למרות שגם בסיגרים יש ניקוטין טבעי הנמצא בעלי הטבק), אלא מהטעמים המתקבלים מהסיגר בזמן העישון.
את עשן הסיגר לא שואפים לריאות אלא שומרים אותו בחלל הפה ונושפים אותו החוצה.
כאשר מאכלים או משקאות מסוימים יכולים להגביר את טעם הסיגר ובכך משתלבים מצוין בפה. לא סתם נוצרו בקבוקי וויסקי, קוניאק ועוד משקאות ייחודיים לעישון עם סיגרים, אלא טעמים שהורכבו באופן ספציפי על מנת להעצים את חווית העישון.
דבר נוסף הוא זמן העישון. בעוד שעישון סיגריות לוקח מספר מועט של דקות עישון סיגרים יכול לקחת בין חצי שעה ועד שעתיים ויותר. הכל תלוי בסיגר ובקצב העישון שלכם.
נכון שגם בנרגילות זמן העישון הוא ארוך, אבל בניגוד לנרגילה את הסיגר אתם לא חולקים עם חברים. מה גם שבסיגרים הטעם מגיע מהטבק עצמו ולא מטעמיט לוואי שנוספו בצורה מלאכותית.
סוגי עלים שונים, שיושנו, גודלו ועובדו בצורה שונה יתנו לכל סיגר טעם שונה. וכאשר יש מאסטר בלנדר(אדם המרכיב את תוכן הסיגר –בדומה לשף המרכיב מנה) מוכשר אז כל סיגר הופך לחגיגה.
זה גם מה שמייחד בעצם סיגר אחד מחברו, ערבוב העלים השונים.
בעצם כל סיגר מורכב ממספר סוגי עלים אשר כולם מגיעים מצמח הטבק. מיקום העלה על הצמח גם קובע את תפקידו בסיגר.
עלי הואלדו הם העלים התחתונים של הצמח משום כך, הם לא מקבלים הרבה אור שמש אבל הבערה שלהם מצוינת.
עלי הסאקו הם העלים הגדלים במרכזו של צמח הטבק. מקבלים אור שמש טוב והם בעלי ארומה עשירה.
עלי הליג'רו הם העלים שגדלים בחלקו העליון של צמח הטבק. משום כך הם מקבלים הרבה אור שמש וטעמם עשיר במיוחד.
על מנת לקבל תרכובות מעניינות וייחודיות כל מאסטר בלנדר בוחר את העלים מדינות שונות, שגודלו בתנאים שונים ועובדו בצורה משונה. כל מרכיב כזה משנה את טעמיו של הסיגר מקצה לקצה ונותן לנו, המעשנים חוויות עישון מרגשת.
אז דיברנו קצת על החוויה אבל איך מגיעים אליה?
שני שלבים חשובים בתהליך הם אלה הזוכים בדרך כלל להתעלמות בשלב הלמידה וחבל, כי הם אלו העושים את ההבדל.
השלב הראשון הוא חיתוך הסיגור.
כמה פעמים ראיתם בסדר את אותו איש העסקים (או אולי מאפיונר?) שולף מתוך היומידור שלו סיגר, נוגס בקצו, יורק ומדליק אותו עם מצית זיפו יוקרתית?
זה כנראה מצטלם טוב אבל זאת גם דרך נהדרת להרוס סיגר.
אז איך כן עושים את זה?
יש מספר דרכים וכאן את שלוש דוגמאות.
הדרך הראשונה היא עם קוטם גיליוטינה – עם קוטם זה אנו מכניסים את קצה הסיגר(ממש את קצה קצהו, יש להוריד רק מהשכבה העליונה ולא לקצוץ מטבעת הסיגר עצמה). יתרון שיטה זו הוא בכך שיש יותר זרימה של אוויר ועשן מה שנותן חווית עישון מיטבית.
הדרך השנייה היא V CUT –שיטה זו נעשית על מידי קוטם מסוג V קוטם זה נותן בעצם פס לאורכו של ראש הסיגר ובכל מייצר תנועה של אוויר ועשן אך שומרת על חווית עישון חזקה יותר.
הדרך השלישית היא עם פאנץ' – פאנץ' הוא למעשה סוג של חוטר הנכנס אל תוך ראש הסיגר ויוצר פתח לעשן ואוויר. בנימה אישית, שיטה זאת פחות מועדפת עליי אך יש הרבה האוהבים אותה והיא יכולה להתאים לכל מעשן.
קטמנו את הסיגר, מצוין, אולי הגיע הזמן להדליק אותו?
שוב, שימו את הזיפו בצד ואני באמת מציע לכם להחזיר את הקליפר למגירה.
סיגר מדליקים בשתי דרכים, גפרורים (לא כאלה שהם בעלי ראש גופרית) או מצית טורבו( מצית גז).
הסיבה לכך נעוצה בעובדה שגופרית(בגפרורים) או בנזין(במצתים) משפיעים על טעם הסיגר ומשאירים טעם לוואי שפוגם בחוויית העישון.
אז, קטמנו, הדלקנו ועכשיו נשאר רק לשבת וליהנות מהסיגר שלכם.
Comentários